פומיקה
UX
1: 16 כלי פרוטוטייפינג ואיך לבחור ביניהם.
במקום לשאול “מהו כלי הפרוטוטייפינג הטוב ביותר בשוק?“, הכתבה הבאה שואלת “מהו כלי הפרוטוטייפינג הנכון עבור המשימה הספציפית?” זו הבחנה קטנה אבל משמעותית, שממנה יוצא קיטלוג של כ-16 כלים לפי ארבע שאלות מכווינות, לפיהן תוכלו לבחור את הכלי הנכון ביותר עבורכם.
כל כך הרבה פלטפורמות, וכל כך מעט זמן לבחור ביניהן? אין בעיה. 4 שאלות והעסק סגור.
מחקר משתמשים
2: AirBnB אומרים Ni Hao לסין
סין היא אחד מהשווקים הכי גדולים ומאתגרים למוצרים טכנולוגיים ו-UX. מצד אחד, מדובר בשוק ענקי, עם חדירה ומובילות טכנולוגית שמתעצמת משנה לשנה, ומצד שני, תרבות שונה ומאתגרת עבור מעצבים מערביים. ג’סי צ’ן מנתחת את חווית המשתמש של AirBnB בסין דרך תהליך מחקר השוק, בניית פרסונות ועיצוב החוויה. המוצר הסופי הולך על קו דק בין התאמות לשוק המקומי (ממשק דיפולטיבי בסינית, לוגאין דרך wechat או weibo במקום פייסבוק) לבין שמירה על קו החוויה והעיצוב של המותג.
הממשק הסיני של AirBnB – איזון עדין בין שמירה על קו מותגי ופנייה לתרבות המקומית
עיצוב מוצר
3: להגיע מ-A ל-B מבלי לאבד עשתונות.
לעצב מפת תחבורה ציבורית זו אחת ממשימות עיצוב המוצר הקשות ביותר. המוצר הסופי צריך להיות נעים לעין ומזמין, תוך כדי שהוא נשאר ברור ופונקציונאלי. בכתבה הבאה מנותחות זו לצד זו בחירות העיצוב שנעשו באפליקציות המפות של אפל (Maps), גוגל (Google Maps) ו-Transit, אפליקציית תחבורה ציבורית קנדית.
אותה הצומת, אותם קווים, שלוש גישות שונות לייצוג גרפי – משמאל לימין, האפליקציה Transit, אפליקציית המפות Maps של אפל, ו-Google Maps.
חדשות
4: Yah)ouch) – יאהו נמכרת ב-5 מיליארד דולר.
אם השנה הייתה 2004, המספרים היו נראים אחרת (הבדל קטן של 200 מליארד דולר, אבל מי סופר). ביום שני (25/7) יאהו הודיעה שהיא נקנתה על ידי ענקית התקשורת וריזון, בסכום מצחיק של 5 מיליארד דולרים. המכירה לוותה בפרסום המכתב של מנכ”לית יאהו, מריסה מאייר לעובדי החברה, המנסה (אבל לא כל כך מצליח) לתת ספין חיובי לעסקה הזו. בספוטלייט האינפוגרפי בניו יורק טיימס מראים הנתונים למה, בעצם, יאהו מכרה את עצמה בסכום כל כך קטן.
לעיון בספוטלייט של הניו יורק טיימס על יאהו◄
עיצוב
5: פייסבוק (סוף סוף) מיישרת קו עיצובי עם המסנג’ר.
שינויי עיצוב בפייסבוק הם לא תמיד סיבה לחגיגה. הפעם, פייסבוק עושים את הדבר ההגיוני ומחברים בין השפה העיצובית של חלונות הצ’אט באתר לבין השפה העיצובית של אפליקציית המסנג’ר שלה. יישור הקו העיצובי מעדכן (אם כי ממש במעט) את הקו העיצובי המיושן של האתר, עד שיגיע (נקווה) מהלך עדכון רחב יותר. בין השינויים שניתן כבר לראות – אפשרות לסמן איש קשר בצבע, כך שלעולם לא תשלחו לבוס שלכם את האמוג’י שהתכוונתם לשלוח לאחותכם הקטנה.
דוגמא לשינוי בעיצוב חלוניות הצ’אט באתר – סימון איש קשר בצבע ייחודי
בונוס
6: אינסטגרם נלחמת על המילניאלים עם פיצ’ר סנאפצ’טי באופן חשוד
אינסטגרם הכריזה אתמול על פיצ’ר חדש, היוצא את גבולות הפורמט המקובל של האפליקציה ומאפשר למשתמשים להוסיף לוידאו ולתמונות שלהם שכבת משמעות נוספת של ציורים, אימוג’יז וטקסט. נשמע לכם מוכר? זה לא במקרה. לפי מנכ”ל אינסטגרם, הסטוריז של סנאפצ’אט הם פורמט חכם, חדשני ו-“מגיע להם כל הקרדיט”, אבל לא תמיד חשוב מי המציא את הפורמט, אלא איזה ספין נותנת לו כל רשת חברתית. בהתחשב בעובדה ששתי האפליקציות חולקות קהל משותף לא קטן בכלל, אימוץ המאפיינים של סנאפצ’אט הוא כיוון הגיוני לשמירת הקשב החמקני של המילניאלים הצעירים, ומעניין לראות כיצד יאומץ על ידי המשתמשים.
הפיצ’ר המרכזי של סנאפצ’ט, סטוריז, מגיע לאינסטה, עם מעט מאוד התאמות והרבה מאוד אימוגי’ז.
